<h1>שבלי הלקט הקצר דין גבינות שמביאים גויים סימן ל"ב</h1>
<h2>דף לט:</h2>
שאלה, גבינת גוים שמניחין במקומינו ויש עליה חותם, השיב רבינו ישעיה ז"ל אסור לקנות ממנו ואין לסמוך על אותו חותם כלל. כי כך מנהג שלנו לשלוח הנערים להקפיא הגבינה עם חותמות בידם, ואחר שמקפיאין כל צרכן אין חוששין מן החותמות ונשארים ביד הרועים ומשימין אותם בגבינתם, הילכך אין לסמוך על אותו חותם, אך אם היה כתב ישראל בידם שכך חתיכות גבינה כשירה הם, והחותם יש ביד זה הגוי יש לסמוך על אותו חותם, אבל מה שמביאין הגוים מאליהן אין לסמוך על אותו חותם כלל, שהרבה נמצאים אצלם מאלו החותמות ואין אנו סומכין אלא על השומר שעומד עליהן ומשים החותם בגבינה בעת שמקפיאין אותה אבל מה שימצא בידם של גוים אין אנו סומכין על אותו חותם וגם אתם אל תסמכו עליו בלא כתב יהודי שמעיד עליה. עוד השיב ר' ישעיה ז"ל לאחר, מה שכתבת אלי על הגבינה שבאה ממדינת הים חתומה ורשומה נכר בתוכה וגם כתב חתום עליה שמודיע חשבון חתיכות הגבינה, ומעידים שהגבינה כשרה וחלב שישראל רואהו היה, יפה התרת, דהכי אמרינן בפרק אין מעמידין הגבינה בחותם אחד מישתריא כ"ש שאם רשומה ניכר והאותיות של רשום נכרות דעדיף מחותם בתוך חותם דמפ' תלמודא.
